נשולים
ההזרה כל הנכסים שהממשלת פולין ההריבה לא חוקי בתקופת הקומוניסטית ( עד השנה 1989).בתקופה הקןמוניסתית הקימה הממשלה הרבה הוקים שעל ידם יכולה המדינת פולין ההרים את רכושות פרתי של האזרחים. אחרי שנת 1989 כש הממשל החליף בדמוקרטית מגיע גם זמן לחזרת בעלויות וא נזקים. עד היום מול משפתים בפולין פתחו הרבה תיקים כדי לבדוק האם ההריבות במשך הקומוניזמוס היו חוקים או לא. רוב הפעמים בסוף פסק דין מודעה שההרבה היתה לא חוקי ולהן זה פותה הדרך לנזק או חזרת סכסים לכל הירש.
רפורמה חקלאית
הקבוצת אזרחים שאיבדה גדול ביוטר במשך הנציומליזציה היא אצלה בעלת קרקעות. הצו מ- 6 הספטמבר 1944 של ההוועד הפולני לשחרור לאומי על הרפוקמה ההקלית מקבע שמדנה ההריד מקרקעינות יוטר גדוחות מ 100 חקטרים או 50 חקטרים מקרקען והכל טלוי מהשימוש ובארצות פוזן, פומורניה ושלזה כל חוות מ 100 חקטאים ויוטר. הודות לצו הזה ההרימו גם רוב החוות שלא שייחות. כדי להסתדר עם כל השעאות הקוגמות עברו עוד צו מ 28 נובמבר 1948 ועד הרגע הזה גם הבנינים שההריבו אתם קודם היו שיהות לחוקה. בפרקטיקה ההריבו כל הבמימים שנמצאו בקרקען אז גם הארמומות. פרקים, יערות, תחנות וכול' וברור שכל זה קראה לא חוקי.
התקציב לנזקים במיליארדים זלוטים:
בכל שנה אנשים מקבלים מ התקציב הזה: 154 מיליונים זלוטים.
הצו של ביירוט.
לפי הצו מ 26 האוקטובר 1948 כל הקרקע בעירשה היתה ההרידה ליד המדינה.החזרת הקרקען שההרידה מדינת פולין לפי הצו הביירוט זה עד היום בעיה גדולה. בצורה האפיצילי הצו הזה עד היום פועל מפני שאף פעם לא עקפו אותו. גם בצו הזה גם ההריבו הרבה בנינים שבאותו זמן נמצאו בורשה אבל גם הקרקען ובנענים שב 26 האוקטובר לא נמצאו בארזר הורשה. כל זה עסו בלי זכות לנזק.
כרגע מול המשפתי עוברת הרבה תיקים בקשר החזרת נכסים והנזקים. החזרת הקרקען עפשר לקבל אף רק אם כל הכשירים פונים למשפעת ואם הקרקען עד הים שייך למדימת פולין וא הקחילה ולאפועל בשביל הציבור. אם כן אז לפי הלוק ההדש אי אפשר לקבל את נזק.
האם הקרקען שייך לבן אדם פרתי או מדימת פולין לא משתמשת אותה בצורה ציבורי יכולים לקבל הנזק ולא צריהים לפנות למשפת יחד אם כל הכשרים אלא יכולים לעסות את זה אשית. מה זה חשוב שבמצב הזה אי אפשר לקבל הקרקען בחזרה.
זה הכלל שהפצוי היב להיות מתאים למחירות בשוק.
כדי להתהיל את כל הפרוצדורה צריהים הוכיה במשפת שיש לנו זכויות לאתה קרקען ושסימנו את התיק עם הבעל האחרון.
זבוז'אניה ( האנשים שגרו ליד או אחרי המחר בוג לפני המלהמת העולמית השניה).
השפיתה של בית המשפט האירופי לזכויות אדם בהתחק מר ברונבסקי נגד מדנת פולין פותה את הדרך לזבוז'נים לנזקים. הממשלת פולין ההליתה שהם מקסלים כ 20% מהערך הקרקען.קמה פצוים יקבלו מעמדים: 60.000
קמה כסף יקבלו מזה במילירדים הזלותים: 3.5
כמה עוד בקשות משארות: 90.000
פצואים לזבוז'נים.
נשאר עוד הרבה. חוץ שמלא יסדות וארגונים עודב יום יום כדי למצא כל המסמכים הפעולה המרקזית שיך למעמד מפני שהוא חייב להוכה כל הזכיות שיש לא לנזק.
סים לב חשוב מעוד
לפי ההללתה כל המעשות וההרמים מזמן המלהמת העולתית השניה המ לא חוקי בפולין משם שהם היו ההחלתות של הדירים (רוסים או דרמנים) ולהן זה בלתי אפשרי לקבל הנזק. עד עכשיו כל המשפתח ויסדות דרשו שהמעמד לביא את המסמכים שאומרים האם היה לא הקרקן או נכס בארצות המזרהיות שקדם שיחות לפולין לפמי שהם עזבו אותם. קודם גם כל המעמדים שחפסידו קרקען כסיבה הנציונליזציה לפני שמת 1946 לא יכלו לקבל הנזק. כרגע הם יכולים לפנות למשפתים אם השאלה האם אתו פסק הוא חוקי ונכון.
הלשכה שלנו עוזרת בעופן מקצועי גם בבדיקות המסמכים בגניזות וגם בהערך הנאמד של החפץ הקרקען.
Inne przypadki wywłaszczeń tj. przepisy na podstawie których dokonywano nacjonalizacji, często z naruszeniem prawa
- Ustawa z dnia 3 stycznia 1946 roku o przejęciu na własność Państwa podstawowych gałęzi gospodarki narodowej dotyczyła wyłącznie przedsiębiorstw zatrudniających na jednej zmianie ponad 50 pracowników. W rzeczywistości nacjonalizowano również przedsiębiorstwa mniejsze
- Dekret z dnia 8 marca 1946 roku o majątkach opuszczonych i poniemieckich dotyczył wyłącznie majątków opuszczonych w związku z wojną, nie powinien mieć zastosowania gdy właściciele wyjechali z Polski dopiero po wojnie
- Dekret z dnia 26 kwietnia 1949 r. o nabywaniu i przekazywaniu nieruchomości niezbędnych dla realizacji narodowych planów gospodarczych
- Dekret z dnia 27 lipca 1949 r. o przejęciu na własność Państwa nie pozostających w faktycznym władaniu właścicieli nieruchomości ziemskich, położonych w niektórych powiatach województwa białostockiego, lubelskiego, rzeszowskiego i krakowskiego, zwrot należy się gdy przejęcie w ramach tzw. „akcji Wisła”
- Ustawa z dnia 25 lutego 1958 roku o uregulowaniu stanu prawnego mienia pozostającego pod zarządem państwowym
- Ustawa z dnia 12 marca 1958 r. o zasadach i trybie wywłaszczania nieruchomości
- Ustawa z dnia 22 kwietnia 1959 r. o remontach i odbudowie – przejęcie przez Państwo następowało gdy planowany koszt remontu kamienicy przewyższał 50 % wartości nieruchomości
- Ustawa z dnia 29 kwietnia 1985 r. o gospodarce gruntami i wywłaszczaniu nieruchomości
- Decyzje Prezydiów poszczególnych większych miast w Polsce, które to po procedurze wywłaszczenia właściciela nie wykorzystywały jego majątku zgodnie z pierwotnym przeznaczeniem
תזמין את האנליזה בחנם
תמלא את טופס כדי לקבל המתם התיק שלך בחנם